Series of tubes

27 דצמבר, 2013 בשעה 12:53 | פורסם בEnglish, אנגלית, עולם דיגיטלי, פוליטיקה, תרבות | תגובה אחת

In 2006 (here I go, topical as ever) Senator Ted Stevens made his infamous "series of tubes" gaffe, winning him eternal ridicule.

My pet theory for Stevens's misconception has been that he'd heard of Youtube (the timeframe checks out; this is about the time it started emerging) and mis-analyzed it as "U-tube", a serial letter coding a type of tube. Generalizing, the whole Internet must be a series of the A-tube, B-tube, 1-tube and HL/9-tube, no?

I recently tried searching for some verification to this theory, or at least fellow holders of this opinion. To my surprise, I found none. Stevens himself did not give this as an explanation, but I assume it would have been an embarrassing admission the higher Youtube's popularity soared. When asked, he claimed some Internet mavens actually gave him positive feedback for the tube description (equating tubes with "pipes"). Sadly, we can't ask him anymore.

Are you a fellow U-tube-theorist?

Do you know of any?

Alternatively, can you clearly refute this theory?

הספאמרי-הונאה האלה נהיים לא רעים

4 דצמבר, 2013 בשעה 10:33 | פורסם בכשל, עולם דיגיטלי, ראיתי-שמעתי, תרגום | השארת תגובה

הספאמרי-הונאה האלה נהיים לא רעים

מכתובת המייל: TelAviv@webmaster.com

הוצ' כתוביות

13 יולי, 2013 בשעה 11:25 | פורסם בכשל, עברית, ראיתי-שמעתי, שאילה, תיקון-יתר, תרגום | 5 תגובות

שישו שישו! קרובים קרובים חזרה לערוץ 23, להרצת הסינדיקציה האולי 30 שלה. במסגרת כך הקלטתי לי מספר פרקים נבחרים ואני צופה בהם כשלענבל זה לא מפריע יותר מדי. אחד האלמותיים שבהם (למרות שתאכלס כולם אלמותיים) הוא פרק 3, "המכונית", הידוע בכינויו "הוצ' רכב". אז על הכתוביות שלו (עברית לעברית זה לא תרגום, אלא שקלוט כמדומני) אפשר לפרסם סדרת פוסטים, אך במקום זאת רק אסבר את עיניכם עם המקרים הבולטים ביותר של מל"ז. שופופו:

  • מה לא נאמר על השאילה הפונטית של hand-break(s) הלועזית ל-"אמברקס" העברי. אז זהו, שכנראה עדיין לא נאמר שיש מי שאצלו לא מדובר בסוף המסלול. הנה, משקלטי הפרק הלז מפליאים בהוספת ר' פנימית (יש לציין שהשחקנים אומרים "האנדברקס" פאר אקסלנס) ונותנים ב-"ארמברקס". כן כן. יש בזה משהו חמוד, כמובן, זה מחזיר אותנו לשדה הסמנטי של הגפיים העליונות. יכול באמת להיות נחמד לראות מישהו מנסה להרים בלם-יד עם הזרוע. (יש בפרק גם "ברקסים", אגב, למקרה שתהיתם. אבל שם זה גם נאמר.)
נדמה לי שאמרתי, בקול רם וצלול, האנדברקס.

נדמה לי שאמרתי, בקול רם וצלול, האנדברקס.

  • מכירים את זה שהכתוביות מנסות ללמד את הדוברים איך לדבר, או לפחות לבאר את המונחים במקום סתם לחזור על הדיבור עצמו? אז אותה נשמה טובה דאגה להמיר את כל האזכורים של המילה "שקל" בתיבה "ש"ח". אמאמא, הפרק צולם ושודר ב-1983, עת ההילך החוקי במדינת ישראל היה שקל. ישן. הש"ח הוכנס לשימוש רק בשלהי 1985. הם אפילו מדברים בפרק פה ושם במונחי לירות וגרושים, כמי שטרם התרגלו למעבר מלא"י לשקל.

טוב, ענבל בוכה. נמשיך בהזדמנות.

טעם לפגם

12 יוני, 2013 בשעה 09:05 | פורסם בכתיב, סמנטיקה, עברית, פונטיקה, תחבורה | 7 תגובות

אז יש בבנימינה רחוב, שמצדו האחד גובל ברחובות עם שמות של תאי שטח כמו "הגפן" ו-"הגורן". מצדו השני ובאזורו הכללי רחובות עם שמות של בעלי מקצוע, כמו "המורה" ו-"האיכר".

שמו של הרחוב הוא "החורש". איך לעזאזל אמור אדם לדעת איפה לשים את הטעם?

Image

תודה וואלה מפות, אי אפשר להגיד שאתם לא בעברית.

מה דעתכם? איך אתם קראתם לראשונה (אם ראיתם התמונה לפני הטקסט)?

[ולכל המוחים על כך שחורש זה לא מקצוע: טקסי שבועות בקיבוץ השפיעו עליי רבות. מבחינתי זה מקצוע.]

מן הדגש – 3-4/2013

9 מאי, 2013 בשעה 08:30 | פורסם בסמנטיקה, עברית, תחביר, תיקון-יתר, תרבות | השארת תגובה

והרי הרשומות שהספקתי להוציא בדגש קל לפני שחיינו התהפכו:

בעצם היו רק שלוש, ושתי הראשונות על אותו נושא: ריבוי ביטויי שלילה. השלישית דנה בתופעה המעיקה של עריכת-יתר לשונית של פרסומות שנועדו לשדר "עממיות".

טוב! נתראה כשענבל תתחיל כיתה א' או משהו.

[עדכון: סליחה! שכחתי את זה! סמיכות נורא מוזרה.]

תרגום יצירתי למילה "יצירה"

9 מאי, 2013 בשעה 08:25 | פורסם בראיתי-שמעתי | השארת תגובה

נתקלנו בזה בקורס הכנה ללידה, קצת לפני שהלידה הבהירה לנו ששום דבר לא מכין. קצב הפוסטים מואט בהתאם…

מן הדגש – 01-02/13

18 פברואר, 2013 בשעה 18:17 | פורסם בכתיב, לקסיקון, מנהלי, עברית, פונטיקה, פרגמטיקה, ראיתי-שמעתי, תחביר, תרבות | השארת תגובה

נו, אז הבטחתי פעם בחודש-חודשיים, יצא פעם בשלושה. אני רק בן אדם. בכל אופן, זה מה שעשיתי בדגש קל מאז:

היום נטפלתי לפסיקים מיותרים בכתיבתה של טל שניידר (הפלוג).

בשבוע שעבר תמהתי האם שיתוף-פעולה עם משטרת דובאי יכול להועיל לעובד מוסד. רמז: לא.

בחודש שעבר תפסנו (מור מהעבודה ואני) את רושפלד על חם עם פליטת פה מוזרה.

אל תנדבו לי מידע

21 דצמבר, 2012 בשעה 14:00 | פורסם בעולם דיגיטלי, עידוק, צרכנות, ראיתי-שמעתי, תחבורה | השארת תגובה

אני משתמש חצי-מרוצה של תל-אופן. מבחינתי, על המחיר הדי-מגוחך שהם לוקחים למנוי שנתי (240 ש"ח), משתלם להסתפק בזמינות חלקית ובאופניים דפוקים מדי פעם (מה גם שאיכות השירות משתנה כל הזמן, וכרגע אנחנו בגל חיובי די ממושך). ועם התלונות הרבות שיש והיו לי, אני חייב לומר ששירות הלקוחות מצוין.

לפעמים מצוין מדי: בטבלה שיש באתר למעקב אחרי ההשכרות האחרונות, יש עמודה בשם "דריכת מנעול". בכל בדיקותי עד עכשיו היא תמיד היתה על "דרוך". השבוע מצאתי אותה על "לא דרוך", ותהיתי אם יש השלכות על סגירת ההשכרה שלי.

פרוק ונצור

לפחות שיהיה פרוק ונצור

המוקדנית בשירות הלקוחות איששה את תחושתי – אם יש שם תחנת החזרה, ומשך זמן, אין מה לדאוג. ההחזרה נקלטה. מצב ה"לא דרוך" דווח כנראה כתוצאה מכך שעבר זמן רב יחסית בין השלחת מוט הנעילה של האופניים לעמדה ובין דריכת המנעול, ואינו רלוונטי למצב ההשכרה.

אז למה, מתכנני אתר תל-אופן, לדווח על כך בכלל? למה אני כמשתמש מסוג "לקוח" צריך את העמודה הזו בממשק שלי? אתם אוהבים שיחות-סרק מודאגות-למחצה למוקד השירות?

קופרטינו, פלשת

30 נובמבר, 2012 בשעה 15:06 | פורסם בכשל, כתיב, עברית, עולם דיגיטלי, פוליטיקה, ראיתי-שמעתי | השארת תגובה

בענף חקר השטויות שעושים מעבדי תמלילים מקובל השימוש במונח Cupertino למקרה שבו שגיאת כתיב מתוקנת למילה הלא-נכונה, בשל העובדה ששם העיר הקליפורנית היא ההצעה הראשונה למי שמקליד בחפזון את המילה cooperation ויוצא לו cooperatino. מקרה טיפה שונה, שנעדר בינתיים שם מקובל (אבל מזוהה עם ה"מילה" clbuttic), הוא תוצאה של החלפה אוטומטית חסרת-עידון של ביטויים גסים למקביליהם הנקיים (כאן, classic נפלה קורבן לחוק אוטומטי שמחליף ass ל-butt ולא מוודא שה-ass הוא יחידה מורפולוגית שלמה במילה. תחשבו בעברית על "דרך חעכוזים").

בטורו של דרור אידר בישראל היום היום נפלו לפחות שתי שגיאות בהיסח-דעת. על הראשונה כבר עמד אורן פרסיקו בסקירה היומית בעין השביעית – במקום "מערכת החינוך" ציטט אידר את נחום ברנע כמדבר על "מערכת הבחירות", מה שהוביל לאמירה קצת עקרה (מנסים להכניס אליה פוליטיזציה מסוכנת…). זו שגיאה מובנת – הצירוף השני נפוץ היום הרבה יותר מהראשון, ואני בטוח שלעוסקים בסיקור בימינו המילה "מערכת" מושלמת אליו אוטומטית.

השגיאה השנייה היא זו שלשמה התכנסנו. שימו לב מה קרה למילה "פלסטיים" בפסקה הבאה:

והעורך (לא) ערך

כן, כן. זו לא טעות של הומופוניה, הומונימיה, הומוקלידיה או צירופים נפוצים. עושה רושם שב-"ישראל היום" מוחל פילטר טיפש (אולי אפילו אנושי) על רצף האותיות הגס "פלסט", שמתקן אותן אוטומטית לביטוי הנקי "פלשת". שלא ישתחל איזה "פלסטיני" בטעות וינתק את הקשר ההיסטורי שבין משפחת חוסייני וגליית.

מן הדגש

29 נובמבר, 2012 בשעה 21:18 | פורסם בלקסיקון, מורפולוגיה, מנהלי, סמנטיקה, עברית, ראיתי-שמעתי, תחביר, תרבות | השארת תגובה

זמן רב לא הפניתי מכאן לפוסטים שלי בדגש קל, ובאופן כללי אני עובר למוד עדכונים עתיים (ולא בזמן אמת), נאמר אחת לחודש-חודשיים. אז הפעם חריגה קלה, שהרי ארבעה חודשים לא עדכנתי:

אך היום פרסמתי תהיה על מושאים בשירתו של שלומי שבת.

בשבוע שעבר התפעלתי על שימוש תקשורתי בהיידוע המיותר, שחשבתי שהוא הקינק שלנו.

קודם לכן דיברתי (שוב) על שלילה שגויה.

לפני חודש תהיתי האם מצוטט של ענת באלינט יודע רדאר מהו.

בספטמבר העליתי חמתם של המגיבים על פרשנותי את סבירותו של הביטוי "בלי שתיים מתוכן, בוודאי בלי שלושתן".

ובאוגוסט איתרתי משאול מאניש במיוחד.

הממ. מגוון מצדי.

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום. | ערכות עיצוב Pool של Borja Fernandez
רשומות וכן תגובות feeds.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 439 שכבר עוקבים אחריו