מקפים לוהטים

מן הדגש – 3-4/2013

והרי הרשומות שהספקתי להוציא בדגש קל לפני שחיינו התהפכו:

בעצם היו רק שלוש, ושתי הראשונות על אותו נושא: ריבוי ביטויי שלילה. השלישית דנה בתופעה המעיקה של עריכת-יתר לשונית של פרסומות שנועדו לשדר "עממיות".

טוב! נתראה כשענבל תתחיל כיתה א' או משהו.

[עדכון: סליחה! שכחתי את זה! סמיכות נורא מוזרה.]

מן הדגש – 01-02/13

נו, אז הבטחתי פעם בחודש-חודשיים, יצא פעם בשלושה. אני רק בן אדם. בכל אופן, זה מה שעשיתי בדגש קל מאז:

היום נטפלתי לפסיקים מיותרים בכתיבתה של טל שניידר (הפלוג).

בשבוע שעבר תמהתי האם שיתוף-פעולה עם משטרת דובאי יכול להועיל לעובד מוסד. רמז: לא.

בחודש שעבר תפסנו (מור מהעבודה ואני) את רושפלד על חם עם פליטת פה מוזרה.

אל תנדבו לי מידע

אני משתמש חצי-מרוצה של תל-אופן. מבחינתי, על המחיר הדי-מגוחך שהם לוקחים למנוי שנתי (240 ש"ח), משתלם להסתפק בזמינות חלקית ובאופניים דפוקים מדי פעם (מה גם שאיכות השירות משתנה כל הזמן, וכרגע אנחנו בגל חיובי די ממושך). ועם התלונות הרבות שיש והיו לי, אני חייב לומר ששירות הלקוחות מצוין.

לפעמים מצוין מדי: בטבלה שיש באתר למעקב אחרי ההשכרות האחרונות, יש עמודה בשם "דריכת מנעול". בכל בדיקותי עד עכשיו היא תמיד היתה על "דרוך". השבוע מצאתי אותה על "לא דרוך", ותהיתי אם יש השלכות על סגירת ההשכרה שלי.

לפחות שיהיה פרוק ונצור

המוקדנית בשירות הלקוחות איששה את תחושתי – אם יש שם תחנת החזרה, ומשך זמן, אין מה לדאוג. ההחזרה נקלטה. מצב ה"לא דרוך" דווח כנראה כתוצאה מכך שעבר זמן רב יחסית בין השלחת מוט הנעילה של האופניים לעמדה ובין דריכת המנעול, ואינו רלוונטי למצב ההשכרה.

אז למה, מתכנני אתר תל-אופן, לדווח על כך בכלל? למה אני כמשתמש מסוג "לקוח" צריך את העמודה הזו בממשק שלי? אתם אוהבים שיחות-סרק מודאגות-למחצה למוקד השירות?

קופרטינו, פלשת

בענף חקר השטויות שעושים מעבדי תמלילים מקובל השימוש במונח Cupertino למקרה שבו שגיאת כתיב מתוקנת למילה הלא-נכונה, בשל העובדה ששם העיר הקליפורנית היא ההצעה הראשונה למי שמקליד בחפזון את המילה cooperation ויוצא לו cooperatino. מקרה טיפה שונה, שנעדר בינתיים שם מקובל (אבל מזוהה עם ה"מילה" clbuttic), הוא תוצאה של החלפה אוטומטית חסרת-עידון של ביטויים גסים למקביליהם הנקיים (כאן, classic נפלה קורבן לחוק אוטומטי שמחליף ass ל-butt ולא מוודא שה-ass הוא יחידה מורפולוגית שלמה במילה. תחשבו בעברית על "דרך חעכוזים").

בטורו של דרור אידר בישראל היום היום נפלו לפחות שתי שגיאות בהיסח-דעת. על הראשונה כבר עמד אורן פרסיקו בסקירה היומית בעין השביעית – במקום "מערכת החינוך" ציטט אידר את נחום ברנע כמדבר על "מערכת הבחירות", מה שהוביל לאמירה קצת עקרה (מנסים להכניס אליה פוליטיזציה מסוכנת…). זו שגיאה מובנת – הצירוף השני נפוץ היום הרבה יותר מהראשון, ואני בטוח שלעוסקים בסיקור בימינו המילה "מערכת" מושלמת אליו אוטומטית.

השגיאה השנייה היא זו שלשמה התכנסנו. שימו לב מה קרה למילה "פלסטיים" בפסקה הבאה:

והעורך (לא) ערך

כן, כן. זו לא טעות של הומופוניה, הומונימיה, הומוקלידיה או צירופים נפוצים. עושה רושם שב-"ישראל היום" מוחל פילטר טיפש (אולי אפילו אנושי) על רצף האותיות הגס "פלסט", שמתקן אותן אוטומטית לביטוי הנקי "פלשת". שלא ישתחל איזה "פלסטיני" בטעות וינתק את הקשר ההיסטורי שבין משפחת חוסייני וגליית.

מן הדגש

זמן רב לא הפניתי מכאן לפוסטים שלי בדגש קל, ובאופן כללי אני עובר למוד עדכונים עתיים (ולא בזמן אמת), נאמר אחת לחודש-חודשיים. אז הפעם חריגה קלה, שהרי ארבעה חודשים לא עדכנתי:

אך היום פרסמתי תהיה על מושאים בשירתו של שלומי שבת.

בשבוע שעבר התפעלתי על שימוש תקשורתי בהיידוע המיותר, שחשבתי שהוא הקינק שלנו.

קודם לכן דיברתי (שוב) על שלילה שגויה.

לפני חודש תהיתי האם מצוטט של ענת באלינט יודע רדאר מהו.

בספטמבר העליתי חמתם של המגיבים על פרשנותי את סבירותו של הביטוי "בלי שתיים מתוכן, בוודאי בלי שלושתן".

ובאוגוסט איתרתי משאול מאניש במיוחד.

הממ. מגוון מצדי.

לאומי קארד, חבורת עילגים, איך קראתם לי?

עוד על פיסוק.

ללא מילים

בגוף הכתבה השניה מפורטת הטענה לפיה "ביירות בטוחה יותר מלונדון או ניו-יורק".