עניין נחום ברנע והבלוגרים הוא כבר חדשות בנות יותר מחודשיים, ועושה רושם שנכתב על הנושא הרבה יותר מדי (תמצית: ברנע חושב שבלוגרים אינם עיתונאים אמיתיים, כותבים מה שבא להם ללא ביסוס וללא מחקר אמיתי, ושלל טענות דומות שנשמעות בערך כל יום, כמו מחר בתיק תקשורת). אותי הדבר הטריד פחות כבלוגר ויותר כאדם עם זכרון לעובדות.

ברנע (שהוא בעל הטור הפוליטי-מדיני היחיד אותו אני קורא באדיקות שבועית, אגב) חוטא לא מעט בשגיאות עובדתיות בסיסיות, בדגש על תחום ההיסטוריה בת זמננו. מהתקופה שבה טרם תיעדתי את השגיאות (לכן אין לי מראה מקום מדויק) אני זוכר שתיים בבירור: בקיץ 2007 כתב בטורו שההתנתקות היתה "לפני שנה" (ולא היא*), ובתחילת 2009, תקופת המירוץ לקואליציית נתניהו, טען כי בבחירות 2003 הליכוד "בראשות נתניהו" זכה ל-12 מנדטים (מה שקרה דווקא ב-2006).

לאחר עניין הבלוגרים החלטתי להתחיל לתעד את השגיאות ביתר דקדקנות. אז כתבתי לעידו קינן המצויין על הטעות הבאה:

ב-23/10 שירבט מאן-דהוא על מקלדתו שבאוקטובר 1998 התנהל משא ומתן על חתימת "הסכם חברון", שזו קפיצה מעניינת בזמן להסכם שנחתם בינואר 1997.
ההסכם שהוא דיבר עליו, כמובן, הוא הסכם וואי. קל להבדיל בין ההסכמים: אחרי חברון בני בגין התפטר. אחרי וואי התפרקה הממשלה.

אבל שגיאה זו לא פורסמה במדורו "התיקונים", כנראה כי בעין השביעית כבר החליטו לרדת מברנע, שכן תאכלס הם חייבים לו די הרבה.

אז חיכיתי לשגיאה הבאה של ברנע (שאותה קל לזהות בעין בלתי מזויינת, בכל זאת יש גבול לשעמום שלי), וזו הגיעה רק היום (סחתיין נחום, החזקת מעמד חודשיים). הטור משותף לברנע ולשמעון שיפר, ונכתב שם כי גלעד שליט נחטף ביולי 2006. אלא ששליט נחטף לעזה ביוני 2006.

ואני תוהה: כותבים, עורכים. הביטו בפוסט המסכן הזה. כל אחד מהלינקים לעובדות נמצא לאחר חיפוש של 10-20 שניות. בטור ממוצע מופיעות לא יותר מ-3 עובדות היסטוריות כלליות (אירועים מוכרים ולא אנקדוטות אישיות). כל כך קשה לוודא שאין טעויות? ואיזה מין רושם זה יוצר על הבלוגרים אותם אתה מתייג כמתעלמים מעובדות?

* מסתבר שזו עובדה פופולרית במוסף לשבת של ידיעות, שכן אורי משגב כתב ב-9/10/2009 על "החלטת ממשלת שרון שהתקבלה באוגוסט 2006, שבוע לפני ההתנתקות".

ואם כבר הפכנו את הרשומה להתהפכות על שגיאות עובדתיות של פובליציסטים, אז הנה המיטב (המיטב, כי מדובר בטענה לשונית!)

הוא דוגמה מצויינת להומוגרפיה.

כמו אתגבר, אומר יובל של דגש קל.

חג שמח!

כמו 300, אבל עוד אחד (בדגש קל).

הרבה זמן תהיתי מה ההיפך של "מבחן מגן", להלן מבחן של אמצע סמסטר שהציון שלו נחשב רק אם הוא גבוה מציון המבחן הגדול (ולכן "מגן" על ציון גבוה, אבל לא דופק את הציון הסופי אם מבחן הגמר טוב יותר).

ביום חמישי גיליתי שהמונח הוא מבחן תקף.

יש בזה הרבה הגיון, כמובן – הציון תקף בכל מקרה.

אבל לא נעלמה מאזניי (ועדיין לא נעלמת, וכנראה שלעולם לא תיעלם) האבחנה המשעשעת, שברוב המשמעויות ההיפך של מגן הוא תוקף, ושרוסי שינסה לומר זאת יאמר תקף, בגלל הפונולוגיה הרוסית שמנמיכה תנועת o לא מוטעמת ל-a (כמו שני העלים שפתאום מצטרף לענף שלהם ברנש רוסי, שמציג את עצמו במשפט "אני עלה חדש").

ולכן, עד סוף ימיי אני אשמע את המילה "תקף" במבטא רוסי. ואם התוכנית הזדונית שלי הצליחה, אז מעכשיו גם אתם.

אולי, בדגש.

hash, hash ba-dagesh.

ותודה למנגנון הסטטיסטיקה של וורדפרס.

Search Terms for 7 days ending 2009-11-06

2009-11-02

2009-11-01

2009-10-31

זה הפוסט הקודם, וזה השיר המלא:

אשמח לשמוע תגובות.

כתבתי כאן בעבר על הגיוון הגדול שבמבני סמיכות (בעברית, אבל גם בשאר שפות), והיום אשתף אתכם בשיבוש מלבב שנובע ממבנה כזה, שמצאתי בנבירה בארכיון שלי (יש לי ארכיון. אני קצת כזה):

אלי אוחנה בראיון ל-"7 ימים" מ-2008 תיאר מצב של הסלמה כך: "ואחר כך המדרגה עולה".

שלא לדבר על אשתו המושלמת!

(לחסרי הסבלנות, האקשן מתחיל ב-0:58)