בוא’נה, מי זה הרקדן החתיך הזה?

23 אוקטובר, 2009 ב- 10:10 | פורסם בוידאו, כוכב נולד, ספרדית | כתיבת תגובה

שלא לדבר על אשתו המושלמת!

(לחסרי הסבלנות, האקשן מתחיל ב-0:58)

תזכורת: כך נולד הצבע הכתום

22 אוקטובר, 2009 ב- 05:33 | פורסם בפוליטיקה | 6 תגובות

זכור לי, שבתקופת ההתנתקות וקצת אחריה הייתי דוגם מדי פעם כמה אנשים ושואל אותם אם הם זוכרים איך התחילה הזדהותם של המתנגדים להתנתקות עם הצבע הכתום.

קיבלתי הרבה תשובות יצירתיות יותר או פחות, עם קשרים עמוקים לעבר ועם שיקולי תועלת פשוטים, ואף לא תשובה נכונה אחת. חיפוש היום מגלה כמה רעיונות יצירתיים במיוחד.

אז אמנם עברו כבר מאז ההתנתקות כמה קסאמים מתחת לפילדלפי, אבל רק עכשיו יש לי בלוג אז זה שווה את התזכורת:

ובכן, קמפיין המתנחלים נגד ההתנתקות התחיל בתפירת טלאים צהובים לחולצותיהם. אני זוכר את זה היטב, ומסתבר שגם בנענע למישהו יש חוש כרונולוגי, כמו לח"כ-דהיום דניאל בן-סימון. תרעומת ציבורית אדירת מימדים הובילה לשינוי צבע הטלאים לכתום, ובהמשך לזניחת הרטוריקה ולשינוי צורתם לסרטים פשוטים.

אז לסיום, למה כתום? פשוט כי זה דומה מאוד לצהוב. לתשומת לב המכנים את עצמם "כתומים", הזהות שלכם מושתתת על זילות השואה.

— אין בפוסט זה כדי להביע את עמדתי לגבי ההתנתקות, אז או היום. רק להביע עמדתי לגבי השימוש בסמלי השואה לצרכים פוליטיים. —

Attempted Peace

10 אוקטובר, 2009 ב- 22:01 | פורסם באנגלית, פוליטיקה, תרבות | 5 תגובות

Everybody was caught off-guard upon hearing the news of Barack Obama receiving the Nobel Peace Prize, including himself. The premature win, for a man nominated within 10 days of assuming office (nominations for the prize are decided by February 1st) and whose track record shows many speeches and few actions, with an arguable minority of these actually promoting peace, brought me to reminisce on a lovely quotation from The Simpsons. The speaker is my favorite character, arch-villain Sideshow Bob, regarding his series of incarcerations:

Attempted murder? Now honestly, what is that? Do they give a Nobel prize for attempted chemistry? Do they?

So no Bob, we're not quite there yet, but almost: they now give a Nobel prize for attempted peace.

כבוד המר"ן, אל תלבין שערך

9 אוקטובר, 2009 ב- 15:16 | פורסם באנגלית, יצירתי, עברית, ראיתי-שמעתי, תרגום | 4 תגובות

בשנים האחרונות הפכתי לי לתחביב לאסוף למגירה שגיאות תרגום מחרידות מסדרות טלוויזיה. כן, אני יודע, זה לא מקורי. ב. מיכאל היה משתף את קוראיו בכאלה כל כמה טורים, והמרשתת מלאה בפורומים כאלה, בהם הדביקו לתופעה את הכינוי מר"ן. זאת בעקבות טעות מחרידה במיוחד שבה שמו של השחקן כריסטיאן סלייטר תורגם ל"מניח רעפים נוצרי", או בראשי תיבות מר"ן. הינד כובע לאבי.

עד כמה שטעות זאת מלבבת את הגוף ומחייה את הנפש, מקורה בבורות תרבותית ועצלנות תרגומית. הטעויות שאני אוהב הרבה יותר הן אלה שדווקא דרשו יצירתיות מפליגה מהמתרגם, גירוד ארוך בפדחת בניסיון להבין איך מה ששמעת יכול להיות באמת מה ששמעת, בלי אשכרה לחפש.

כזו טעות ראיתי הרגע בסדרה "שנות השבעים". פרק 121 למען הדורות הבאים. פז אומר

  • "They don't let me hang out around the bleachers".

בליצ'רז הם יציעים מהירי-הקמה הנפוצים במגרשי ספורט של תיכונים, כמו זה שלומדים בו חבורת שנות השבעים. הסתודדות באזורם היא (עדיין, אגב) תחביב של תיכוניסטים מגניבים. אז אפשר לתרגם כ"לא נותנים לי להכנס למגרש", או "ליציע במגרש" או משהו בסגנון.

המתרגם/ת (הפרק עוד לא נגמר ואין לי כוח לחכות לראות מי זה/ו. מכאן והלאה בלשון זכר) לא חשב על האפשרות שבליצ'רז היא מילה בזכות עצמה. במקום זאת העדיף לקחת את המשמעות שהוא מכיר, bleach=מלבין, וכתב בתרגום "לא נותנים לי להסתובב ליד הילדים המגניבים". כלומר, המגניבים הם אלה שמלבינים (צובעים את השיער), וכך בליצ'רז הוא כינוי לקבוצת אנשים.

פתאום קלטתי שיש סיכוי שאני טועה ופשוט המתרגם לקח על עצמו קצת חופש להעביר מסר עקיף בצורה ישירה עבור הצופה הישראלי הנבער, אז במקום למחוק את כל הפוסט אני אפנק אתכם עם שגיאה משובחת אחרת, מהאוסף:

בפרק 64 של פרייז'ר דנים ב-global warming. או בעברית, "הסקה מרכזית".

[עדכון: וזה עוד כלום]

נמס לי הפיירפוקס

6 אוקטובר, 2009 ב- 18:44 | פורסם בראיתי-שמעתי | כתיבת תגובה

אש, אש בדגש.

שמאלה ביצאנית

1 אוקטובר, 2009 ב- 17:27 | פורסם באיטלקית, הונגרית, לקסיקון, ראיתי-שמעתי, תרבות, תרגום | כתיבת תגובה

חזרנו אתמול מאיטליה (תחביב לאומי: חציית פס הפרדה לבן). אבל כבר בלילה הראשון קרה האירוע שנחרת בזכרוני ועודנו מהדהד במוחי.

חיפשנו את הוילה הטוסקנית הנאה שלנו בלילה טוסקני חשוך ואפל ובכבישים טוסקנים מפחידים. כשכבר הרגשנו שאנחנו קרובים, והגענו למקום שהיה רשום איפשהו בכתובת שהיתה לנו, התחוור שאנחנו כנראה עדיין רחוקים כי הכביש הטוסקני נגמר, בפיאצה טוסקנית בגודל של פיאט פונטו. למזלנו ניעור משנתו איכר טוסקני זקן וחביב (כנראה נהמות הזינוק-בעלייה-ברוורס עזרו בכך) והואיל להדריך אותנו אל הוילה באיטלקית רהוטה.

כדובר רצוץ של ספרדית וצרפתית, ודובר ילידי של שפת גוף, הצלחתי להבין את הכמה הוראות הראשונות שלו. להסתובב, אח"כ שמאלה ואז להמשיך קילומטר וחצי.

ואז אני אמור להגיע לקורבה ענקית.

מה?

שמעת אותי. Grande KURVA.

ושם לפנות שמאלה. סיניסטרה, נו.

דוברי ההונגרית שביניכם כבר הרימו גבה. חובבי סרט המופת כבלים ביחד איתם. הופעתה של המילה הזאת כל כך הפתיעה אותי שבכלל לא ניסיתי לחשוב על משמעותה, פשוט כי נכנסתי להלם קל. החלטתי להתעלם ממנה כליל על אף שקידתו הבולטת של האיכר להגביר את קולו כשהוא חוזר עליה שוב ושוב. אמרנו יפה תודה והמשכנו ליסוע לפי ההוראות שכן הבנו.

בנקודה האמורה ראינו כביש עפר קטן הפונה שמאלה, עם שלט המורה לוילה שלנו. היה שם עיקול די מטורף. של בערך 160 מעלות ימינה.

Continue Reading שמאלה ביצאנית…

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.