תזכורת: כך נולד הצבע הכתום

22 אוקטובר, 2009 בשעה 05:33 | פורסם בפוליטיקה | 6 תגובות

זכור לי, שבתקופת ההתנתקות וקצת אחריה הייתי דוגם מדי פעם כמה אנשים ושואל אותם אם הם זוכרים איך התחילה הזדהותם של המתנגדים להתנתקות עם הצבע הכתום.

קיבלתי הרבה תשובות יצירתיות יותר או פחות, עם קשרים עמוקים לעבר ועם שיקולי תועלת פשוטים, ואף לא תשובה נכונה אחת. חיפוש היום מגלה כמה רעיונות יצירתיים במיוחד.

אז אמנם עברו כבר מאז ההתנתקות כמה קסאמים מתחת לפילדלפי, אבל רק עכשיו יש לי בלוג אז זה שווה את התזכורת:

ובכן, קמפיין המתנחלים נגד ההתנתקות התחיל בתפירת טלאים צהובים לחולצותיהם. אני זוכר את זה היטב, ומסתבר שגם בנענע למישהו יש חוש כרונולוגי, כמו לח"כ-דהיום דניאל בן-סימון. תרעומת ציבורית אדירת מימדים הובילה לשינוי צבע הטלאים לכתום, ובהמשך לזניחת הרטוריקה ולשינוי צורתם לסרטים פשוטים.

אז לסיום, למה כתום? פשוט כי זה דומה מאוד לצהוב. לתשומת לב המכנים את עצמם "כתומים", הזהות שלכם מושתתת על זילות השואה.

— אין בפוסט זה כדי להביע את עמדתי לגבי ההתנתקות, אז או היום. רק להביע עמדתי לגבי השימוש בסמלי השואה לצרכים פוליטיים. —

6 תגובות »

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

  1. עד כמה שזכור לי, הצבע הכתום היה הצבע של מועצת גוש קטיף (אגב, הצבע הזה הוא בעיני אחד המיתוגים היותר מוצלחים אך פחות חכמים שהיו במחוזותינו)  

  2. הכתום אומץ בעקבות השימוש בצבע זה שעשׂה ההמון המפגין באוקראינה, זמן קצר קודם לכן. לא רק זילות שואה (או לא ממש זילות שואה, אם תרצה), אלא גם הִתלות בדמוקרטיא האוקראינית. חומר למחשבה.

    אגב, הגעתי לכאן דרך תופעת דורפן, כדי לשבח את היוזמה לבדוק פרטים ביחס למשׂחק מסויים בין מכבי להפועל ר"ג. ביחוד אהבתי את האמירה "כי אני בכלל חיפאי, ולא סנגור של מכבי, אבל שונא שמשקרים לי." שכויח!

    • דורפן עצמו כבר קיבל ממני נו-נו-נו, בדגש קל: http://dagesh.wordpress.com/2009/08/20/%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%9D/

      ואתה, כמובן, אורי אמיתי מרשימת התפוצה האלמותית של חרות מעוז.

      את תיאוריית אוקראינא אני מקטלג תחת תשובות של "שיקולי תועלת פשוטים". את 2005, שלא כמו 1983 שבה טרם נוסדתי (ולכן הבדיקה), אני זוכר בעצמי היטב, והסמיכות של הטלאי הצהוב והטלאי הכתום היתה מאוד מאוד ברורה.

      אבל תודה על התשבוחת, וברכות על הד"ר אם בימי חרות טרם היית כזה.

      • .
        אוהו!
        דומני שזו הפעם הראשונה בה אני פוגש שוב מישהו מאז. אלו היו ימים. ישבתי מבודד בברקלי, בימים שלפני ynet, ואז פתע פתאום נפתחה אפשרות לא רק להתעדכן כמעט בזמן אמת, אלא גם לדבר על הארועים באופן שוטף. שיפור כביר ברמת החיים.
        מעניין שחרות עצמה חתכה מכל העסק בפעם הראשונה בה גרשון התמנה למאמן.

        הדוקטורט כבר בן כמעט עשׂור, אבל תודה על הברכות (אז אכן עוד לא הייתי).

        אתה צודק לגבי סמיכות הטלאים. ההערה שלי היתה רק לגבי הכתום – אני די בטוח שהוא אומץ בהשראה אוקראינית אחרי שהביקורת הציבורית פסלה את הצהוב.

        לגבי דורפן, העברית שלו נוטה מאד לאנגליזמים (הראשון לזכות…), ויש לו סלידה לא ברורה מסימני פיסוק שאינם נקודה. אבל אני מאד אוהב לקרוא אותו. למעשׂה, זה הבלוג היחיד (שאינו שלי) שאני מבקר דרך קבע.

  3. הטלאי הצהוב נעשה ע"י יחידים ולא כמחאה מאורגנת. הסרט הכתום היה מאורגן ע"י מועצת ישע. אינני חושב שהתיאוריה שלך נכונה.

  4. […] מאן דהוא 25 דצמבר, 2009 at 14:03 | In עולם דיגיטלי, פוליטיקה, ראיתי-שמעתי, רשימות | Leave a Comment עניין נחום ברנע והבלוגרים הוא כבר חדשות בנות יותר מחודשיים, ועושה רושם שנכתב על הנושא הרבה יותר מדי (תמצית: ברנע חושב שבלוגרים אינם אמיתיים, כותבים מה שבא להם ללא ביסוס וללא מחקר אמיתי, ושלל טענות דומות שנשמעות בערך כל יום). אותי הדבר הטריד פחות כבלוגר ויותר כאדם עם זכרון לעובדות. […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: