דברים שרואים

18 ינואר, 2010 בשעה 23:08 | פורסם בפרגמטיקה, ראיתי-שמעתי, שיח | 3 תגובות

אז אני חוזר מהאוניברסיטה הביתה, ופתאום ברחוב שלי אפילה גמורה. תאורת הרחוב תקולה.

מתחת לבית שלי עומדים שני אנשים ומדברים, לאחד מהם וסט כתום המשרה סמכות חשמלטורית.

אני שואל אותם: "תגידו, מה קרה כאן?"

ואחד עונה, "אין אור, אתה לא רואה?"

עניתי את התשובה המתבקשת: "לא".

כך ייעשה לפושעים פרגמטיים.

3 תגובות »

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

  1. רגע. רגע. אתה הפושע הפרגמטי בסיפור.
    גרייס קבע חוקים, ואתה עובר עליהם, בלא התחשבות בציבור?

    • לא לא.
      זה די ברור שלכולם ברור שאין אור. הבחור יודע שאני מבקש ממנו לתת לי מידע משמעותי. הוא נפנף אותי, אז החזרתי לו.

      • אני עדיין לא בטוח. אם התשובה היתה ש"הממיר האלקטרוסטטי נחשף ליונים של טנגסטן, וירד מתחת לאופטימום כך שגרם לקריסת שרשרת של המערך המקרוליטי, מה שגרם לחשמל להתייבש" – האם זה מידע שהיה רלוונטי למרבית האנשים? אנחנו יכולים להניח שיש להם עגה שלא אני ולא אתה מבינים, וידע שנדרש כדי לפענח אותה. אם כך, אם הנפנוף שלו במקום?
        שנית, ובניגוד למרבית התיאוריות שיצא לי להתקל בהן, מה שאנשים אומרים לא בהכרח נופל לקטגוריות הגיוניות. כשאנשים אומרים "מה נשמע?", זה לא מאוד שונה מ"אהלן". זה אפילו לא בהכרח נסיון לפתוח בשיחה. בואתה מידה, "מה קרה?" לאיש תחזוקה יכול בקלות להתפרש כ-"תודה על העבודה הנהדרת שאתה עושה."


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: