סרקזם בשולי המשט

1 יוני, 2010 בשעה 19:00 | פורסם בפוליטיקה, פרגמטיקה | 7 תגובות

לידיעת הקורא אורן צור:

יש לי חבר (שטרם אמר אם הוא מעוניין בעילום שם או לא, אז בינתיים נפרסם לינק לטלפון וכתובת הביתית שלו) שמתמחה בתיאוריות קונספירציה שמאלניות רדיקליות (נו, חוג לבלשנות. למה ציפיתם), ואיתו אני נקלע לרוב לויכוחים פיקנטיים סביב אירועי השעה, ויכוחים שמגיעים די מהר לנקודות לא טריוויאליות בכלל. האחרון שבהם היה סביב חומסקי ואי-כניסתו לגדה. לכן ברגע שראיתי סרטון שמראה את השתלשלות אירועי אתמול מנקודה שתומכת בגרסת צה"ל, שלחתי לו לינק תחת הכותרת "לפני שאתה מתחיל".

תגובתו היתה רב-משמעית עד דמעות:

באמת מעניין מי התחיל…

נניח לעת עתה לפרשנות שמתכתבת עם הכותרת של המייל עצמו, ונראה מה עוד אפשר להבין מתגובה בלתי-משתפת פעולה שכזו:

  • הוא רציני, כלומר "לפני שנתווכח אולי ננסה לעמת בין הגרסאות". לא סביר, אני מודה, בעיקר בגלל שלוש הנקודות.
  • סרקזם א: זה לא מעניין מי התחיל. תמיד צה"ל אשם / לא היה צריך בכלל להגיע למצב / בסוף משנה כמה מתו ומאיזה צד.
  • סרקזם ב: ברור שצה"ל התחיל (כי "הוא תמיד מתחיל").

    מה שהגניב אותי זה שיש פה שני סוגי סרקזם. המבנה "מעניין [משפט שאלה]" יכול לצאת נגד שתי ההנחות: שהעיסוק בשאלה מעניין, או שהתשובה לשאלה אינה ברורה לכל.

    חביב, לא?

    • לא אכפת לי שיתפתח כאן ויכוח פוליטי. אני רק מציין מראש שאם יהיה כזה אני אקדיש לו מעט מאוד קשב, ולכן אם אני לא עונה לתגובה לעומתית ארכנית בתוך זמן סביר זו לא "הודאה בתבוסה".

    7 תגובות »

    RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

    1. (לחובבי תיאוריות הקונספירציה בקהל: זה לא אני.)

      אתה חושב שיש הבדל בין "באמת מעניין X" ובין "מעניין באמת X"? אני לא בטוח, אבל נראה לי שיכול להיות הבדל בין התבניות.
      1. "באמת מעניין מי פשט על ספינה אזרחית" – סרקסטי. הרי ברור שצה"ל פשט על ספינה אזרחית והיה התוקפן. (או לחילופין: סרקסטי. הרי ברור שהפונדמנטליסטים הרעים השתלטו על הספינה הטורקית והפכו אותה לסיכון משייט)
      2. "מעניין באמת מי פשט על ספינה אזרחית" – אולי היו אלה חייזרים, אולי פיראטים, אולי סיינטולוגים, אולי המשטרה הימית הפלסטינית. לא יודע, אני לא רואה חדשות. אפשר ללכת לויקיפדיה ולבדוק.

      כמובן שאני מניח שהפרוסודיה של שני המשפטים האלה "שטוחה".

      • אוי רגע, אפשר גם פוליטיקה.
        לגורביץ יש הערות ולאייל ניב יש שאלות.
        באמת מעניין/מעניין באמת מי יטרח לקרוא את כל זה.

    2. היי יובל. שלום לכל השאר. אני ההוא בעילום שם (אביעד אלברט, אם זה חשוב למישהו) והחלטתי לא להבליג. כלומר, כן. להבליג:

      שלא בטובתי, הוצגתי כ"מתמחה בתיאוריות קונספירציה שמאלניות רדיקליות". זה קצת מעליב, אבל זה עוזר לעמיתי היקר למצב את עצמו כאינטלגנט הלא-טרנדי היחיד בסביבה גדושת סמולנים ("נו, חוג לבלשנות. למה ציפיתם"). שיהיה לו לבריאות. אני מאמין שיש הבדל בין תיאוריות קונספירציה לבין הטלת ספק בגרסאות שכוחות הבטחון מנפקים לאירועים. אבל לא חשוב. יש כמה עניינים יותר רלבנטיים לדון בהם כאן.

      1. רב-משמעות
      אכן, תגובתי נועדה להיות רב-משמעית ואפילו מעט סתומה, בעיקר בגלל שלא תמיד יש לי כח להתנצחויות עם חברים שמעדיפים התחכמויות מילוליות על-פני אידיאולוגיה, אבל אני מתפלא על ההחמצה בפרשנויות. להלן כוונת המשורר:
      א. השתמעות "שטחית": בתגובה ישירה לאימייל שנשלח אליי תחת הכותרת "לפני שאתה מתחיל", התגובה "באמת מעניין מי התחיל…" היא תגובה עם קריצה הומורוסטית שניתן לפרש כ"אוף, יובל, שוב אתה מתחיל…".
      ב. השתמעות ברובד מעט עמוק יותר: לפנינו תמונות של חיילים משתלטים על ספינה של אקטיביסטים, שתוקפים אותם בחזרה. האקטיביסטים לא תקפו חיילים לפני שאלה השתלטו על ספינתם.
      ג. השתמעות ברובד עוד יותר עמוק (ופחות נגיש): הנה תמונה של אקטיביסטים מוחים כנגד המצור שישראל מטילה על רצועת עזה, וכנגד הכיבוש המתמשך ונישול הפלסטינים מזכויותיהם הבסיסיות. הכיבוש והמצור הם ביטויים של ענישה קולקטיבית אלימה. המחאה כנגדם נובעת מהם ולא להיפך.
      (אגב, שווה לקרוא את ההשוואה שיוסי מלמן — לא סמולן רדיקלי — עורך ב"הארץ" בין המשט הזה לסיפורה של אקסודוס).

      2. הויכוח האמיתי
      טוב, אני לא באמת חושב שויכוח בסגנון "מי התחיל" יכול לעזור לנו, וברור שיש לכל "התחלה" איזו "התחלה" שבאה לפניה (למרות שאם נרחיב את הפוקוס עד לקצה היכולת נגלה שלא נרשמו בדפי ההיסטוריה אירועים רלבנטיים לפני שהתנועה הציונית גמרה אומר בליבה להקים אומה חדשה בארץ מיושבת). אבל באמת, זה לא יעזור. הויכוח האמיתי, שיובל חוזר אליו בהקשר של השימוש במילה "אלימות" הוא על המוסריות שבשימוש באלימות. יובל צודק, למשל, כשהוא אומר שקריאה למאבק בבלעין "מאבק בלתי אלים" היא מטעה. אני מעדיף "מאבק עממי". עוד הנחה שגויה המובלעת כאן מצד שני, היא שהכיבוש וגזל האדמות של בלעין אינם אלימות לכשעצמם. אבל לא נחזור ל"מי התחיל". בקיצור, השאלה היא אם מאבק עממי אלים בחיילי צבא כיבוש הוא לא מוסרי. אני חושב שהוא מוסרי וצודק, וזה להבדיל ממאבק של חוליות טרור שפוגעות באזרחים ללא הבחנה.
      ומה עם מפגיני סמול? יובל מעדיף שהם יחתמו על עצומות ויעמדו בצדי הכביש (איפה שהמשטרה התירה להם) עם בריסטולים חיוורים. אם הם יעיזו לחרוג מזה, הוא יתפוס אותם בפינה באשמת סתירה עצמית חמורה בהגדרה. אז זהו, שלא. פעילי סמול לא חייבים להיות טיפשים. הנה, הם הצליחו להפיל את ממשלת ישראל בפח!
      ::: ::: :::
      תודה על תשומת הלב (-:

      • אני פשוט מת עליך אביעד!
        "התנועה הציונית גמרה אומר בליבה להקים אומה חדשה בארץ מיושבת" – ככה זה עובד בשמאל הקיצוני? העובדות ההיסטוריות לא מתאימות לכם אז פשוט טוענים ההיפך בלי להסביר? לפני תחילת תקומתה של התנועה הציונית, ארץ ישראל הייתה כמעט ריקה מאדם (ישבו בה 100-200 אלף איש). יש כל מיני יומני מסע, דו"חות ומאמרים של בן דרור-ימיני שמאשרים את זה. בטח ובטח שלא הייתה שום יישות לאומית פלסטינאית שהפריעה להקים פה אומה. היהודים החלו לקנות אדמות ולהתיישב פה, ואז ערבים ממקומות שונים ראו כי טוב והחלו להגר לארץ ישראל. מסתבר שהחלופה האחרת לתנועה הציונית הייתה השמדת היהודים באירופה, כך שסה"כ נראה לי שאני שלם עם ההחלטה שלהם.

        "חיילים משתלטים על ספינה של אקטיביסטים, שתוקפים אותם בחזרה" – איזה תיאור מדויק של הדברים! העובדות הפשוטות הן שהחיילים ניסו להשתלט על הספינה בלי לתקוף אף אחד (כמו שהצליחו לעשות בחמש הספינות האחרות ובמשטים הקודמים) והאקטיביסטים ניסו (באופן אקטיבי) להרוג אותם. כולנו ראינו תמונות של אקטיביסטים דוקרים חיילים, יורים בחיילים וזורקים חיילים מהגג. ראינו תמונות של מספר אקטיביסטים מכים באלות חייל שכוב. אז מה אתה משווה ומבלבל את המוח?

        "הכיבוש והמצור הם ביטויים של ענישה קולקטיבית אלימה" – עוד טיעון מפוצץ. כיבוש ומצור הם אמצעים שמפעילים במלחמות ובמאבקים. ככה זה במלחמות – חפים מפשע נפגעים, לפעמים אפילו מאקטים מלחמתיים חמורים יותר כמו ירי או הפצצות. ישראל לא נוקטת באמצעים שמדינות אחרות לא נוקטות בהן (חוץ מרובי צבע). ההיפך הוא הנכון, האמצעים שאנחנו נוקטים בהם הם המידתיים בעולם.

        בכלל, מהטיעון שלך עולה כי הכיבוש מעצם היותו כיבוש הוא לא בסדר ("מאבק עממי" נגד "צבא כובש"). זה טיעון ילדותי מאוד ששומעים הרבה מהשמאל הקיצוני. מה קשה להבין? יש כיבושים מוצדקים ויש כיבושים לא מוצדקים. במקרה שלנו, גם באוסלו וגם בהתנתקות הענקנו לפלסטינים חופש והם השתמשו בו כדי להתחמש, לחנך את ילדיהם לשנאת היהודים ולהרוג אלפי ישראלים. זו ההוכחה האולטימטיבית לצדקת הכיבוש.

        לבסוף – אין ספק שבאמת יש כאן הצלחה בהפלת ממשלת ישראל בפח! אתה ממש ליברל, תאמין לי. הצלחה בשבילך זה תשעה הרוגים שמתו "מות קדושים" כדי להראות לעולם איזה חארות הישראלים. ממש מזכיר לי את המניפולציות של מפגיני הגדר בבלעין ונעלין – מתגרים בשוטרים כדי "להוציא" מהם תגובות ואז מצלמים את התגובות ומייללים. כאן יש כבר שכלול של השיטה – מקריבים אנשים למות רק כדי להראות שהיה "טבח" וליילל.
        השיטה הזאת שאתה כל כך שמח שהצליחה מראה טוב-טוב מאיזה אנשים בזויים, חסרי כבוד, מגעילים ונכלוליים מורכב השמאל הקיצוני.

        • לא צריך לצעוק.
          רק רציתי לציין שבן-דרור ימיני הוא לא אחד שמקפיד על עובדות ואת זה למד בעל הבלוג על בשרו. הטענות שלו על ההתיישבות כביכול נסתרו בצורה יפה כאן: http://dubikan.com/archives/1374

          לגבי "כיבוש מוצדק" או האם השתלטות היא פעולה תוקפנית, אין לי הכלים או הרצון להתווכח עם זה. אני, אני בכלל פה בשביל הסרקזם.

          • טוב, אז כמה דברים:
            א. אני לא צועק. ככה אני מדבר.
            ב. לא מכיר את דובי אבל קריאה זהירה של הפוסט שלו מראה שהוא לא מצליח להראות שגלילי יצא שקרן (ראה טוקבקיו של הטוקבקיסט ידידיה). קל וחומר שאין בפוסט פגיעה באמינות של ימיני שבסך הכל איזכר את מה שגלילי כתב (לא היה לי כוח לקרוא את מה שנכתב על הערתו של ימיני על השטח של יפו – אולי שם יש איזה משהו).
            ג. לגבי האזכור של דובי את החוקר שקובע כי היו בישראל פחות מחצי מיליון איש בתחילת הרבע האחרון של המאה ה-19 – הייתי מציע מאוד להזהר. לא הצלחתי לקרוא את המאמר שהוא מדבר עליו (אתר בתשלום). אבל לא ראיתי שום נתון רלוונטי שהמספר הזה מסתמך עליו. הנתון שמדבר על 150,000 איש בגזרת עכו ב-1886 הוא לחלוטין לא רלוונטי. העלייה הראשונה הרי החלה ב-1881 והעובדה הזו יכולה להסביר את מספר האנשים הגבוה בגזרה (גם היהודים וגם הערבים שהיגרו לשם). אם זה הנתון שעליו נסמך המחקר הרי שהוא לא רלוונטי (מה גם שאני לא יודע אם בחישובים נכלל עבר הירדן המזרחי).

            ד. אגב, גם אם דובי צודק והיו בארת ישראל כ-400,000 אלף ערבים לפני העליה הראשונה זה לא מוריד מהטיעון שלי. ראשית, גם לפני העליה הראשונה, היישוב היהודי במאה ה-19 צמח פי ארבעה והגיע לכ-28,000 איש (זה כתוב באתר של משרד החינוך הציוני – לא יודע איך לעשות כאן קישור). כך שיש יסוד להניח שהייתה הגירה ערבית משמעותית אל ארץ ישראל כבר לפני תחילת הרבע האחרון של המאה ה-19. שנית, לערבים בארץ באותה תקופה לא היה שום ייחוד לאומי. הם היו חלק ממיליוני הערבים שישבו ממרוקו ועד האזור המזרחי ביותר שיש בו ערבים (עירק?). לא היה ליהודים מקום טוב יותר ללכת אליו. לא היה מקום פנוי יותר מארץ ישראל. גם 400,000 איש זה מעט מאוד. הדבר הזה השתקף בכל היומנים שאיזכר ימיני, שתארו את הארץ כנטושה.

            ה. השאלה אם השתלטות היא פעולה תוקפנית היא לא רלוונטית. הסוגיה כאן היא לא סמנטית (הא לכם בלשנים!) אלא מהותית. החיילים לא רצו להכאיב (פיזית) לאף אחד מהטורקים שהיו על הספינה ולא להרוג אף אחד מהם. האנשים שהשתתפו באלימות רצו גם רצו. אי אפשר להשוות בין כוונה למנוע ממישהו להגיע לעזה בלי להפעיל אלימות (במובנה הקלאסי) לבין כוונה להכות ולהרוג.

    3. […] הטוקבקים מאירי-העיניים (הם לא באמת מאירי-עיניים, זה היה סרקזם בשולי המשט) בלט טוקבק מספר […]


    כתיבת תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s

    יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
    Entries וכן תגובות feeds.

    %d בלוגרים אהבו את זה: