השעבוד התקע אותי

6 מרץ, 2011 בשעה 21:50 | פורסם בכתיב, צרכנות, ראיתי-שמעתי, תחביר, תיקון-יתר | 6 תגובות

באחד הפוסטים האחרונים שלי בדגש, עת התחרעתי על מתקני-היתר, טענתי שדוגמה לתיקון-יתר תחבירי היא שימוש באות ה"א לשעבוד במקום שי"ן לפני פועל בעבר (כמו, נגיד, בכותרת פוסט זה). דני טען בתגובות שדבר כזה דווקא יכול להיות תקני, כמו במשפט מהמקורות "את הנעשָה אין להשיב".

במקום אחר כבר כתבתי, שמקורות-פו מתחיל להעיק עליי, ואכן הצורה הזו אינה תקנית ולא תעזור סטיה של איזה מקור (איזה, אגב? חיפושיי העלו חרס). עושה רושם שמחברי קובץ ההנחיות הזה לבגרות בתרגום מסכימים איתי (סעיף 5), וגם כאן (תחת "ה' הזיקה" רוצים פועל בבינוני). נכון לעכשיו טרם קיבלתי תשובה מהאקדמיה (שבאתרה לא מצאתי על כך סעיף).

כך או כך, מצאתי סוף סוף דוגמה, ואפילו בכתב. מעשה שהיה: מכונת משקאות קלים של משקר בלעה לי מטבע של חמישה שקלים, ושירות הלקוחות הזדרז לשלוח לי פיצוי. הנה המכתב שצורף לכרטיס הזיכוי, שבנוסף לפיסוקו השערורייתי הפיק את הפנינה הבאה:

דבר הגרם לצרכנים כעס

נו, אני שואל אתכם.

6 תגובות »

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

  1. לפחות הם כתבו "פרושות" ולא "פרוסות".

  2. גדול.
    ההרגה אותי הכותרת? בהחלט! הרגה אותי!
    אולי הם התכוונו ל-ה' השאלה (הרטורית) P:
    הגרם הדבר כעס וטרחה לצרכנים?? דה!

  3. הנה כמה דוגמאות מן המקרא:

    יהושע י, כד: וַיֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ
    עזרא ח, א: ואשקולה לָהֶם אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכֵּלִים תְּרוּמַת בֵּית־אֱלֹהֵינוּ הַהֵרִימוּ הַמֶּלֶךְ וְיֹעֲצָיו וְשָׂרָיו וְכָל־יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִֽים
    עזרא י, יד: הַהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת
    עזרא י, יז: וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן
    דברי הימים א, כו, כח: וְכֹל הַֽהִקְדִּישׁ שְׁמוּאֵל
    דברי הימים א, כט, יז: וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל־אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ־פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִֽתְנַדֶּב־לָֽךְ
    דברי הימים ב, כט, לו: וַיִּשְׂמַח יְחִזְקִיָּהוּ וְכָל־הָעָם עַל הַהֵכִין הָאֱלֹהִים לָעָם

    יש עוד כמה. לקחתי אותן מן הדקדוק של גזניוס (מהדורת קאוטש־קאולי, 1910), 138§, i.
    הנה הלינק: http://bit.ly/hZvBT2

  4. אני מתנצל, אגב, על כך שכנראה טעיתי בדוגמה שהבאתי (או לפחות על זה שאני גם כן לא מצליח למצוא סימוכין לטענה שלי על כך שמדובר ב"נעשה" בעבר). עדיין, לפי התגובה שמעליי, ה"שיבוש" הזה קיים עוד מתקופת המקרא.

    לגבי הנטייה של אנשים להסתמך על צורות חריגות ב"מקורות" כהוכחה לכך שהן בעצם תקניות, אני איתך. העובדה שזה קיים במקורות, ואולי אפילו נחשב לקביל בתקופה כלשהי, לא הופך את זה לצורה קבילה היום. זה רק הופך את זה לטעות פחות איזוטרית. אם אנשים בתקופות כל כך שונות עדיין משבשים את השפה בדיוק באותו אופן, אולי זאת טעות טיפה יותר מתבקשת.

  5. […] סיום סאגת שעבוד העבר שהוזכרה כאן והחלה כאן. רשות הדיבור […]

  6. […] עוד על פיסוק. […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: