מן התחנה 2 – שעה קצת פחות שמחה

1 אוגוסט, 2011 בשעה 05:54 | פורסם בראיתי-שמעתי, תרבות | 2 תגובות

היום נפנה בסדרת תחקירי העומק שלנו לפנים התחנה, ובפרט – למודעות. או למודעה מסוימת.

הנה היא, היא ושכמותה מופיעות על תחנות אוטובוס רבות:

לו הייתי 10:10

נתחיל מההתחלה, כפי שהיא עבורי: לפני מספר שנים ציין מישהו בפניי שבמודעות של שעוני מחוגים, או בשעונים שמוצבים בחנות ואינם זזים, כמעט תמיד השעה תהיה 10:10 (לא לבלבל עם 11:11). מאז הייתי ער לעניין, ואכן התפלגות השעות על שעונים במודעות הראתה על הטיה בלתי ניתנת להכחשה לטובת השעה 10:10. ההסבר שקיבלתי מאותו מישהו היה שמתקיים כאן אפקט פסיכולוגי – מחוגים בזווית של כ-120 מעלות שמרכזם בשעה 12 מזכירים לאנשים פה מחייך, ומקשרים את המותג עם קונוטציות חיוביות של שמחה. מאז אני נוהג לקרוא לשעה הזו "שעה שמחה". את מי ששומע את זה ושואל על מה ולמה אני מצרף בחדווה למעגל שותפי הסוד, ומציע שיווכח בעצמו במודעות/חנויות הבאות שהוא נתקל בהן. משהו כמו חוק נפוליאון.

ברבות השנים שמתי לב שמתוך המיעוט הזעום של השעונים במודעות שאינם מכוונים ל-10:10, הרוב דווקא מכוון ל"שעה העצובה": 8:20 וסביבותיה. השאר נדמים כמכוונים באופן אקראי, או אולי לרמז לבדיחה פנימית של משרד הפרסום. למה דווקא 8:20? מישהו העתיק מאוסטרליה? לשאלה זו לא מצאתי פתרון עד שהתחלתי לחקור לטובת פוסט זה (שעוד לא הגענו לעיקרו, למרות שאני מניח שרובכם כבר הבנתם במה מדובר). מצאתי את הרשומה הזו באתר האגדות האורבניות סנופס, ושם הסתבר לי שמסתובבות שמועות תמוהות בהרבה על השעה הקבועה הזו – שהיא מחווה לשעת מותו של ג'ון קנדי (שהיתה, כמובן, 13:00). שם, על כל פנים, מוסבר שבתחילה דווקא 8:20 היתה השעה הנפוצה יותר (ואולי אלה שנשארו כך היום מעתיקים מפרסומות ישנות) ושמטרתה מסגור של הלוגו, שנח מעל ה-6. לימים אכן נכנס העניין הפסיכולוגי, הסברה לפיה 8:20 נתפסת כפרצוף עצוב אכן קנתה אחיזה, והחברות עברו ל-10:10 (לא כתוב אם הן גם העבירו את הלוגו לחצי העליון של השעון, אם כי בקסיו שלי לפחות זה ככה). משם, אני מניח, הדבר היה לקונבנציה שיווקית והאחריות עברה כולה לחברות הפרסום.

בהקמפיין שלפנינו (יש עוד דוגמנים שתומי-עין על שלל תחנות) יש נאמנות לשעה השמחה, אך אויה – השעון מסובב, ולכן אינו נראה כה שמח אחרי הכל. הלוגו שעל השעון נמצא בחציו התחתון, ולכן עניין המסגור אינו רלוונטי כאן. אם הייתי הפרסומאי שאחראי לקמפיין הזה, הייתי מזיז את השעה ל-11:17 ומחזיר את החיוך גם לשעון וגם להפסיכים המעטים ששמים לב לדברים האלה.

2 תגובות »

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

  1. […] לסיום הסדרה הקצרה שלנו – איזה מזל שהרפורמה בתחבורה הציבורית תוכננה כל […]

  2. […] בפוסט מלפני זמן רב עמדתי על האבחנה ששעונים אנלוגיים מוצגים לרוב כשהם מכוונים לשעה 10:10. ציינתי גם שעם דיגיטליים כנראה אין קונבנציה מוסכמת. […]


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: