טעם לפגם

12 יוני, 2013 בשעה 09:05 | פורסם בכתיב, סמנטיקה, עברית, פונטיקה, תחבורה | 7 תגובות

אז יש בבנימינה רחוב, שמצדו האחד גובל ברחובות עם שמות של תאי שטח כמו "הגפן" ו-"הגורן". מצדו השני ובאזורו הכללי רחובות עם שמות של בעלי מקצוע, כמו "המורה" ו-"האיכר".

שמו של הרחוב הוא "החורש". איך לעזאזל אמור אדם לדעת איפה לשים את הטעם?

Image

תודה וואלה מפות, אי אפשר להגיד שאתם לא בעברית.

מה דעתכם? איך אתם קראתם לראשונה (אם ראיתם התמונה לפני הטקסט)?

[ולכל המוחים על כך שחורש זה לא מקצוע: טקסי שבועות בקיבוץ השפיעו עליי רבות. מבחינתי זה מקצוע.]

7 תגובות »

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

  1. מזרחית לרחוב הגפן במלעיל, ובמלרע מערבית לו.

  2. ראיתי את הטקסט לפני התמונה, ובכל זאת – מלעיל.

  3. מש"א (מה ששפי אמר).

  4. חורש זה לא בעל מקצוע, גם אם זה בבנין המתאים.
    בכל זאת שועשעתי.

  5. זה רחוב הגפן במובן גפן או גפן במובן גפן?

    • לא בתמונה: רחוב הקומקום

  6. בכלל היו צריכים לקרוא לרח' החורש רח' הגורן, על שום צורתו. רוצה לומר: מלעיל.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: