מקפים לוהטים

תהיה

אם בכנס על שפה וחברה בעידן הדיגיטלי אני שומע הרצאה על מאפייני שיח פייסבוק בקרב נוער מתבגר, ובערך 90% מתארים יפה גם את השיח שלי בפייסבוק, על מי זה מעיד, ומה?

מהקל אל הכבד

אחרוג ממנהגי ופשוט אפרסם כאן את מה ששמתי בדגש, כי זה קצר.

זה מה שכתב עומרי אפרים לפני שעתיים בווינט. ההדגשה שלי.

היערכות משטרתית גדולה באזור מנעה ניסיון לחסום את הכביש, והביאה לעימותים אלימים עם המפגינים, שזרקו שקיות אשפה ושקיות מים על השוטרים והעיתונאים וקראו קריאות "שאבעס", "נאצים" ואף "שיקסע" לעבר עיתונאיות.

דברים שרואים

אז אני חוזר מהאוניברסיטה הביתה, ופתאום ברחוב שלי אפילה גמורה. תאורת הרחוב תקולה.

מתחת לבית שלי עומדים שני אנשים ומדברים, לאחד מהם וסט כתום המשרה סמכות חשמלטורית.

אני שואל אותם: "תגידו, מה קרה כאן?"

ואחד עונה, "אין אור, אתה לא רואה?"

עניתי את התשובה המתבקשת: "לא".

כך ייעשה לפושעים פרגמטיים.

כמה זה "בודק מטלות" בגימטריה?

כמו 300, אבל עוד אחד (בדגש קל).

מה, יש לאמאש'ך פטנט אחר?

אולי, בדגש.

Salience in Court!

כאן, בדגש קל.

ג'פרי לבובסקי, דובר ילידי

מטלה שהגשתי בקורס "מבוא לחקר השיח", של פרופסור רחל גיורא, החוג לבלשנות באוניברסיטת ת"א, בינואר 2008:

בשיעורים האחרונים נחשפנו לתיאוריה של דנש (עם שיפוריה של ריינהרט), על-פיה טקסט שהינו קוהרנטי (כלומר, נשמע נכון לדובר ילידי, בכל הנוגע לקשר שבין המשפטים שבו) צריך להיות גם קוהסיבי, כלומר לשמור על לכידות מבנית בין משפטי הטקסט, ולהפך. על-מנת ליצור טקסט קוהסיבי בן שני משפטים ניתן להשתמש באחת מן הדרכים הבאות:

• שימור הנושא (התמה הטופיקלית: "על מה מדברים") (T1=T2)
• הגדרת נושא חדש באמצעות הסיפא (רימה: "מה אומרים על הנושא") של המשפט שקדם לו (T2=R1)
• הצגת תמה כוללת (Hypertheme, HT) ופירוט כל אחת מתת-התמות שלה (T1, T2 וכו')
• באמצעות קַשָּׁר סמנטי מובהק ("למרות זאת", "באותו זמן" וכיו"ב)

ניתן לערער את התיאוריה משני כיווניה: האחד, להציג טקסט שעל אף שמירה על קוהסיביות אינו קוהרנטי; והשני, להציג טקסט קוהרנטי שאינו נזקק לקוהסיביות .

• כדוגמה לטקסט שהינו קוהסיבי אך לא קוהרנטי, אציג את המונולוג הבא מתוך הסרט "ביג לבובסקי" (האחים כהן, 1998)[1]. וולטר, ותיק מלחמת ויאטנם, מספיד את חברו דוני שנפטר מהתקף לב.

             WALTER

Donny was a good bowler, and a good man.  He was... He was
one  of us.   He was  a  man who  loved the  outdoors, and
bowling, and as a surfer  explored the beaches of southern
California from Redondo to Calabassos.  And he was an avid
bowler.  And a good friend.  He died -- He died as so many
of  his  generation,  before  his  time.   In your  wisdom
[T1 you took] [R1 him], Lord.  [sem. connective As] [T2=T1 you
took]  [R2 so many bright flowering young men,  at  Khe San
and  Lan Doc and  Hill 364].  These  young men  gave their
lives. And Donny too.  Donny who. . . who loved bowling.

ואילו, על אף הקוהסיביות הברורה (T2=T1 + קַשר סמנטי מפורש), נאום זה אינו קוהרנטי. עובדה זו מתאמתת ע"י שיפוטו הציורי של הנוכח השני באירוע, ג'ף ליבובסקי ("The Dude"):

             DUDE

Goddamnit Walter!  You fucking asshole! (...) You make everything
a fucking  travesty!  (...) What about that  shit about  Vietnam!
(...)  What the fuck does Vietnam have to do with anything!  What
the fuck were you talking about?!

• כדוגמה לטקסט שהינו קוהרנטי אך לא קוהסיבי, אצטט את שירו של אריק לביא, "שיר סתיו"[2]:

[_T1 כל הנחלים] [_R1 זורמים לים] / ו[_T2 לי] כבר [_R2 אין לאן ללכת] / [_T3 אני] עכשיו [_R3 מצב קיים] / ו[_T4 את] – [_R4 היסטוריה מתמשכת] / [_T5 כל העצים] [_R5 לבשו ירוק] / [_T6 אני] [_R6 לבשתי ג'ינס וכובע].

בכל אחד מצמדי השורות, הטקסט מובן וקוהרנטי על אף חוסר הקוהסיביות העקבי: T2 אינו T1 או R1, T4 אינו T3 או R3, T6 אינו T5 או R5 (למרבה האירוניה, דווקא החיבורים הפחות-קוהרנטיים הם קוהסיביים: T2=T3=T6). בנוסף, ברור כי באף צמד אין בין שורה 5 ל-6 אין קַשר סמנטי, וגם זה המופיע בין 1 ל-2 ובין 3 ל-4 אינו מובהק (ו' החיבור סתמית).

לסיכום – כפי שראינו משתי הדוגמאות לעיל, התיאוריה של דנש (עם שיפורי ריינהרט) לא יכולה לספק את תפיסת הקוהרנטיות כפי שבאה לידי ביטוי אצל דובר ילידי.

[1] את התסריט המלא ניתן למצוא ב- http://www.imsdb.com/scripts/Big-Lebowski,-The.html

[2] מילים: עמוס קינן. מתוך אתר http://www.shiron.net/